ביטון נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

החלטה

מהות הבקשה

1.לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה להמשיך בהליכי הפינוי של המבקשת מדירת דיור ציבורי, בכתובת 566/4 באילת (להלן: "הדירה"), עד למתן פסק דין בתובענה שהגישה המבקשת נגד המשיבה (להלן: "הבקשה").

2.לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, סברתי כי דיון בדרך הרגילה עלול לגרום נזק חמור למבקשת ועל כן ביום 8.12.2013 הוריתי על צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, לפיו נאסר על המשיבה להמשיך בהליכי הפינוי של המבקשת מהדירה עד למתן החלטה אחרת.

3.ביום 19.12.2013 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, לאחר שהמשיבה הגישה את תגובתה לבקשה.

עמדת המבקשת

4.המבקשת הינה כבת 87 שנים ואינה מצויה בקו הבריאות (בעניין זה הוצגו מסמכים רפואיים).

5.המבקשת טענה בבקשה ובתצהירה כי היא שוכרת את הדירה מהמשיבה מאז שנת 1983 והיא מתגוררת בה בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה ומקפידה על תשלום דמי השכירות החודשיים.

6.המבקשת טענה כי עם כניסתה לדור בדירה, היא השקיעה בה כ-70,000₪, בשל מצבה המוזנח שלא היא ראוי למגורים.

7.המבקשת מסרה כי בימים בהם מצבה הרפואי מתדרדר והיא זקוקה לסיוע, טיפול והשגחה, היא שוהה אצל בני משפחתה הסועדים אותה באותם ימים קשים. עוד ציינה המבקשת כי בחודש אוגוסט 2012 נאלצה לגור תקופה מסוימת אצל קרובי משפחתה, לאחר שפרצו לדירתה ונגנב ממנה רכוש חיוני, כגון מקרר ומכונות כביסה, כך שלא יכלה להתגורר בדירה.

המבקשת הדגישה כי לא עזבה או נטשה את הדירה וכי היא משמשת לה כקורת גג יחידה, העומדת לרשותה. לטענת המבקשת, דרישות וטענות המשיבה כלפיה, לפיהן עזבה את הדירה, נגועות בחוסר תום לב.

8.המבקשת ציינה כי בראש השנה האחרון ואף לאחר מכן התקיים ביקור של נציגי המשיבה בדירתה והיא הייתה נוכחת במקום. עוד נכחו בדירה בני משפחתה של המבקשת אשר הסבירו לנציגי המשיבה כי הם שוהים במקום באופן זמני כדי להשגיח על המבקשת בשל מצבה הרפואי.

9.לאור האמור, נטען כי אין המשיבה רשאית לפנות את המבקשת מהדירה בכל דרך שהיא ולנקוט בהליכי פינויה מהמקום.

עמדת המשיבה

10.המשיבה טענה בתגובתה כי המבקשת נטשה את הדירה כבר בשנת 2006 ואף הודתה בכך והתחייבה בכתב להשיב את הדירה למשיבה. נטען כי המבקשת אף החמירה לעשות והפלישה לדירה קרובי משפחתה, על חשבון המשיבה, כאשר הדירה מוחזקת שלא כדין בידי המבקשת ובדרך זו נמנעת מאזרחים אחרים הזכאים לקבלת דיור ציבורי הזכות להשתמש בשירותי המשיבה.

11.ביתר פירוט נטען כי המבקשת, אישה בת 87, מתגוררת בדירה משנת 1983 ובמסגרת הסכם השכירות שנחתם ב-10.03.1994, ניתנה הסכמתה של המבקשת לקבלת הדירה במצבה דאז והיא התחייבה להתגורר במקום בעצמה ולא להמחות ו/או להעביר החזקה בדירה לאדם אחר בכל צורה שהיא. ברם, אכן משנת 2006 המבקשת אינה מתגוררת ברציפות בדירה ואפשרה לבני משפחתה להתגורר במקום בניגוד לדין, בעוד היא עצמה מתגוררת בבית אחותה. במצב דברים זה טענה המשיבה כי המבקשת הפרה את תנאי הסכם השכירות ועל כן היא זכאית לבטל הסכם זה ולפעול לפינוי המבקשת מהדירה כדי להשכירה לאחרים.

12.לחיזוק טענותיה, טענה המשיבה כי ביצעה מספר ביקורי מעגל במקום, כדלקמן: מביקור ביום 05.10.2006 עלה כי המבקשת אינה מתגוררת בדירה אלא אצל אחותה. מביקור שבוצע ב-11.07.2007 עלה כי המבקשת אינה מתגוררת בדירה ובני משפחתה שנמצאו במקום טענו כי הינם מתגוררים בנכס למשך חודש עד שיסתיים שיפוץ בביתם שלהם. מביקור מיום 09.11.2008 עלה כי המבקשת אינה בדירה. מביקור שנערך ביום 24.08.2009 נמסר על ידי המבקשת כי הינה מתגוררת מרבית הזמן אצל אחותה ובדו"ח הביקור נרשם כי הדירה נטושה.

13.נטען כי בדיקת צריכת המים בדירה העלתה כי לא נצרכו מים במקום מזה חודשים רבים. כמו כן, ביום 14.03.2010 התקבל אישור מחברת החשמל על אי צריכת חשמל בין המועדים: 12.11.2009 - 14.01.2010 (לבקשה צורפו האישורים הרלוונטיים).

14.נטען כי ביום 21.11.2010 נתקבלה אצל המשיבה בקשתה של המבקשת, באמצעות קרובות משפחתה, לאפשר לה להמשיך ולהחזיק בדירה מתוך הבטחה כי בכוונתה לשוב להתגורר בנכס באופן מיידי. במכתב זה צוין כי ככל שהמבקשת לא תתגורר בדירה החל מהתאריך האמור, הרי שלא תישמע התנגדות להשבת הדירה לידי המשיבה.

15.ביקור נוסף שהתקיים במקום בתאריך 11.01.2011 העלה כי המבקשת שבה להתגורר בדירה כפי שנדרש ממנה. עם זאת, הדבר אינו נמשך לאורך זמן והמבקשת נטשה את הדירה. במהלך שנת 2012 הגיעו נציגי המשיבה לדירה לצורך ביקור מעגל, אך לא היה איש בדירה.